אנחנו עוברות כבר תקופה בשער מאוד גדול שבו אנחנו מתפשטות מצורה מוכרת שלנו ולובשות צורה חדשה….
לפעמים זה בא עם תחושה של אובדן, פרידה, ממשהו מוכר וידוע. לא פעם, מצאתי את עצמי בתקופות דומות נאחזת בזהות או במציאות הישנה מתוך הפחד מהלא ידוע.
בפרק הזה אירחתי את לימור בונומו, אישה מעוררת השראה, שחקנית, מרפאה, מטפלת אנרגטית ומתקשרת, מנחת מעגלי נשים והתפתחות בתנועה מקימת ומנהלת קהילת האישה הרואה- חוכמת הריפוי הנשית.
בשיחה מרתקת דיברנו על המקום הזה שלעבור דרך האובדן, ועל כך שאותם חלקים בנו שמבקשים למות לא באמת מתים, אלא משנים צורה. על הבקשה ללבוש את הצורה החדשה מהפנים אל החוץ להבדיל מהבחוץ אל הפנים. מתוך הבקשה הפנימית שמגיעה מהנשמה להבדיל ממה שאולי מצפים מאיתנו. דיברנו על כך שברגעים כאלו ישנה אי וודאות ואנחנו מתבקשות לשהות באי הוודאות ולא לקבל החלטות ממקום לא קשוב של לחץ.
דיברנו על היכולת שלנו לשהות ולהרגיש את הרגש, ונזכרנו יחד שאנחנו לא הרגש אלא המיכל שיכול להכיל אותו, על החיבור לאינטואיציה הנשית ועל כך שבדיוק בסדק הזה היא מתגלה. זה המקום שבו נכנס האור, המקום שבו ההיזכרות מתאפשרת, פה מתעורר עוד ידע, הנשמה שלנו זורחת, מובילה ומשפיעה את האור שלה בעוצמה.
הפעם אני מגיעה לשער הזה בסקרנות לפגוש את האני החדשה שמבקשת להתגלות בפניי.
מצטרפת?
פרק מרתק שממשיך את הפרק האחרון שיצא, מזמינה להאזין ולשתף.