לקראת יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה, אירחתי את ג'ודי אפרימי, אישה מעוררת השראה, אמא לשלושה ילדים, שאיבדה את רון בנה במלחמה בינואר 2024.
בשיחה כנה ומרגשת, גודי משתפת בתהליך המורכב של התמודדות עם השכול והאובדן הבלתי נתפש.
היא מתארת כיצד אובדן ילד מערער את יסודות הזהות האישית, ומחייב בניית זהות חדשה – זהות של אמא שממשיכה לגדל ילד שאיננו עוד בחיים. היא חולקת משפט שהיה שגור בפיו של רון: "אין מנוחה למגשימי חלומות" – תזכורת שנותנת לה כוח מניע להמשיך למרות הכאב העצום. בשיחה עולה גם המאבק לצאת ממקום של חוסר אונים ושיתוק, והאמונה העמוקה שאלוהים לא מעמיד אותנו במבחנים שאיננו יכולים לעמוד בהם.
ג'ודי מדברת על הבחירה היומיומית בחיים ועל החשיבות של לחיות באותנטיות, גם כשהלב שבור.
פרק מרגש ומעורר השראה שבחרנו לקרוא לו תמתיקי בהשראת שירה של רחלי ראובן המופלאה.
הפרק מזכיר לנו את האומץ האנושי אל מול האובדן הכבד ביותר, ואת הדרכים בהן אנו מוצאים משמעות גם בתוך הכאב העמוק ביותר.
האזנה נעימה!
